

חלום שלי לעצב בורדל
זה היה סוג של בדיחה פנימית, ביני לבין עצמי. חלום שברור היה לי שהסיכוי להגשים אותו הוא אפס, מה גם שהיה לי ברור שברגע האמת המוסר יגבור עלי ואני אחליט לא לקחת חלק בסחר בבני אדם. חלום ברמה של חופש פעולה מוחלט, תקציב לא מוגבל והזדמנות לעיצוב דרמטי עד גרוטסקי. אמרתי את זה מדי פעם, הרבה אנשים שמעו. רובם צחקו ביחד איתי. אבל שום דבר לא הכין אותי לשיחת הטלפון ממנו. "שלום זו ענבר המעצבת? אני רוצה שתעצבי לי בורדל" הוא אמר במהירות והקול שלו עלה קצת ממילה למילה. נשמתי. וחייכתי. "תסביר לי ל


לא חזרתי מהמלחמה
"תסביר לי רגע מה זה אומר שלא חזרת מהמלחמה. אתה הרי פה איתי" ביקשתי ממנו. "אני כאילו פה איתך. אבל לא באמת. עזבי, בואי לא נכנס לזה. אף אחד שלא היה שם לא יכול להבין. גם מי שכן היה בקושי מבין בעצמו מה קרה" הוא ענה לי. הוא היה בתחושה שאף אחד לא מבין אותו. החיים שלו התפרקו ביום ההוא. אחר כך העבודה. אחר כך גם המשפחה. עכשיו, אחרי כמה חודשים בדירה שכורה – הוא קנה לעצמו דירה קטנה שיוכל להביא אליה את הילדים והזמין אותי ליעוץ, לראות אם וכמה ישפץ. הוא שתק. אבל בשתיקה שלו ובמבט החודר היתה


פרידה קאלו של תל אביב
"כן כולם אומרים לי שאני דומה לה" היא צחקה והוסיפה: "אבל רק בגלל הפרחים על הראש, בלי החיבור בגבות". "היית במקסיקו? בבית שלה?" שאלתי. "עדיין לא. זה החלום שלי. והחלום האמיתי שלי הוא שאחרי השיפוץ ישאר לי כסף לטוס לשם" היא צחקה שוב "אבל נראה לי שזה חלום שלא יתגשם". "אולי כן. בואי נחשב את העלויות, ננסה לשמור כסף" עניתי "אני מאמינה שבכל שיפוץ או בניה, צריך להגשים לפחות חלום אחד". הגעתי אליה לפגישת יעוץ לקראת שיפוץ. בשיחת הטלפון היא סיפרה לי שאחרי תאונה קשה, עברה לכיסא גלגלים והיא צר


ליידי בעולם של בני זונות
"אני רוצה מטבח קטן וסגור שלא יכנסו אליו האבות של הילדים וגברים בכלל שלא יכנסו" היא אמרה לי בתחילת פגישת ההיכרות שלנו, לקראת השיפוץ....


מה את שמחה?
"מה את שמחה? תמחקי את החיוך הזה כבר" אמר לה אבא שלה חצי בצחוק, בתחילת הפגישה איתי ופנה אלי להסביר: "מאז שהיא התגרשה היא חושבת שהיא...


פיגומים
"יש גם סרט שנקרא פיגומים. ראית אותו? סרט מצויין" היא שאלה אותי כשנפגשנו לדבר על הבית שלה, שראינו יחד יום קודם – בית ילדותה, שחזרה לגור בו...


מירית הערירית
המועמדות לתפקיד כמו הקשיחה את ליבה. כאילו הלב עשה החלטה שבתפקיד כזה צריך להיות קשוחה. וגם הבושה נעלמה - פתאום בבת אחת דרשה כל מה שחשבה...


הסוד..
הסוד.. אחרי חמישים ושתיים שנות נישואין הם עדיין הביטו זה בזו במבט מאוהב. עדיין החזיקו ידיים כשהלכו ברחוב. עדיין עשו זו לזה טיזינג – כאילו...


חיה בסרט!
אני חיה בסרט אני חיה בסרט אני חיה בסרט! דקלמה לעצמה בקול הולך וגובר תוך כדי נסיעה. אני חיה בסרט!! צרחה את נפשה בנהיגה די מהירה. אתה שומע...


אין אוויר....
איך מאפשרים מעבר אוויר ואור מבחוץ ועדיין שומרים על הפרטיות? משרביות. משרביה היא אלמנט עיצובי שהתפשט לעולם כולו ומקורו באדריכלות המסורתית...




