סיפורי שייכות.

"כן כולם אומרים לי שאני דומה לה" היא צחקה והוסיפה: "אבל רק בגלל הפרחים על הראש, בלי החיבור בגבות". "היית במקסיקו? בבית שלה?" שאלתי. "עדיין לא. זה החלום שלי. והחלום האמיתי שלי הוא שאחרי השיפוץ ישאר לי כסף לטוס לשם" היא צחקה שוב "אבל נראה לי שזה חלום שלא יתגשם". "אולי כן. בואי נחשב את העלויות, ננסה לשמור כסף" עניתי "אני מאמינה שבכל שיפוץ או בניה, צריך להגשים לפחות חלום אחד". הגעתי אליה לפגישת יעוץ לקראת שיפוץ. בשיחת הטלפון היא סיפרה לי שאחרי תאונה קשה, עברה לכיסא גלגלים והיא צר

"הוא היה האבא הכי טוב שראיתי אי פעם" סיפרה לי כשנפגשנו כדי לבדוק איך להנגיש להם את הבית "ועכשיו התחלף לנו הפלייליסט", אמרה ועדיין לא...

בדיוק חודשיים אחרי שבעלה נפטר, היא החליטה להחליף מצעים במיטה הרחבה שלהם ולחזור לישון בחדר היפה המשותף. בתקופה שהיה חולה – היא עברה לישון...

"מה קשור עכשיו נחליאלי אמא?" שאלה אותה אפרת, בתה הבכורה שבאה לשמור עליה אחרי הניתוח. היא נפלה ברחוב. דווקא הרגישה טוב באותו יום, יחסית....

המועמדות לתפקיד כמו הקשיחה את ליבה. כאילו הלב עשה החלטה שבתפקיד כזה צריך להיות קשוחה. וגם הבושה נעלמה - פתאום בבת אחת דרשה כל מה שחשבה...