

חלום שלי לעצב בורדל
זה היה סוג של בדיחה פנימית, ביני לבין עצמי. חלום שברור היה לי שהסיכוי להגשים אותו הוא אפס, מה גם שהיה לי ברור שברגע האמת המוסר יגבור עלי ואני אחליט לא לקחת חלק בסחר בבני אדם. חלום ברמה של חופש פעולה מוחלט, תקציב לא מוגבל והזדמנות לעיצוב דרמטי עד גרוטסקי. אמרתי את זה מדי פעם, הרבה אנשים שמעו. רובם צחקו ביחד איתי. אבל שום דבר לא הכין אותי לשיחת הטלפון ממנו. "שלום זו ענבר המעצבת? אני רוצה שתעצבי לי בורדל" הוא אמר במהירות והקול שלו עלה קצת ממילה למילה. נשמתי. וחייכתי. "תסביר לי ל


ביטר סוויט ג'הנם
עמדנו יחד בפקק, רכב ליד רכב. החלונות שלה היו פתוחים ובקעה מהם מוזיקה חזקה. היא תופפה על ההגה לפי הקצב. זה היה שיר שלא הכרתי – מהפנט. סוחף. פתחתי את החלון ושמעתי יותר חזק. עדיין לא זיהיתי. "מה את שומעת?" צעקתי לה. היא הסתכלה עלי מופתעת, כאילו הערתי אותה. "מה?" היא צעקה בחזרה, "אני לא שומעת כלום" ושתינו צחקנו. היא החלישה את המוזיקה ושאלתי אותה שוב מה היא שומעת. "זה נקרא ביטר סוויט ג'הנם. שמעתי אותו באיזה לילה בגלגלצ ונדלקתי. גהינום מר מתוק. תמצית החיים" היא אמרה בקול רם. העיניי


פרידה קאלו של תל אביב
"כן כולם אומרים לי שאני דומה לה" היא צחקה והוסיפה: "אבל רק בגלל הפרחים על הראש, בלי החיבור בגבות". "היית במקסיקו? בבית שלה?" שאלתי. "עדיין לא. זה החלום שלי. והחלום האמיתי שלי הוא שאחרי השיפוץ ישאר לי כסף לטוס לשם" היא צחקה שוב "אבל נראה לי שזה חלום שלא יתגשם". "אולי כן. בואי נחשב את העלויות, ננסה לשמור כסף" עניתי "אני מאמינה שבכל שיפוץ או בניה, צריך להגשים לפחות חלום אחד". הגעתי אליה לפגישת יעוץ לקראת שיפוץ. בשיחת הטלפון היא סיפרה לי שאחרי תאונה קשה, עברה לכיסא גלגלים והיא צר


ביום שאחרי
"מה הדבר הראשון שתעשי ברגע שכל החטופים יהיו כבר פה?" שמעתי מישהי שואלת במעגל נשים בקצה הנמל, כשעצרתי לרגע לצלם את הים ולקשור את השרוך...


ליידי בעולם של בני זונות
"אני רוצה מטבח קטן וסגור שלא יכנסו אליו האבות של הילדים וגברים בכלל שלא יכנסו" היא אמרה לי בתחילת פגישת ההיכרות שלנו, לקראת השיפוץ....


מה את שמחה?
"מה את שמחה? תמחקי את החיוך הזה כבר" אמר לה אבא שלה חצי בצחוק, בתחילת הפגישה איתי ופנה אלי להסביר: "מאז שהיא התגרשה היא חושבת שהיא...


הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב
"אני צריך בית אטום את מבינה? בלי ג'וקים, בלי עכבישים, בלי נחשים. אטום לגמרי" הוא אמר בנחרצות כששאלתי אותו מה הוא צריך בבית בשביל עצמו,...


מונולוגים מהתחנה
המון זמן היא ישבה בתחנת האוטובוס. והאוטובוס לא בא. עברו אוטובוסים אחרים. האפליקציה אותתה שעכשיו האוטובוס שלה מגיע. ושוב הוא לא הגיע. אולי...


בין כביסה למציאות
"אתם עדיין מפגינים?" שאלתי אותה לפני שהחזרתי לה את הכביסה הנקיה המקופלת. "איך את יודעת?" היא שאלה אותי. אי אפשר היה שלא לדעת... מעגל...


הורגת העציצים. סיפור עם תקווה...
"איך הצלחת להעביר את האבוקדו מהמים לעציץ, בלי שהוא ימות?" שאלתי אותה. "זה השלב אצלי שהם תמיד מתים ודווקא עם שאר הצמחים אני די בסדר. רק...




