סיפורי שייכות.

"התסרוקת שלך לא משהו" הוא אמר לה בקול רם בזמן שישבו בחדר ההמתנה למעבדה של קופת החולים. היא ניסתה לסדר את השיער, מביטה במבוכה באנשים שחיכו שם מוקדם בבוקר. "לא, עכשיו אין לך מה לעשות עם זה. תישארי כבר ככה". הוא אמר לה והיא הפסיקה לנסות. ויתרה. הוא הביט סביבו בשעמום ואז קם. "אני הולך קצת. אם יגיע תורי תקראי לי" אמר לה. "בוא הנה, קח איתך את הטלפון שאני אוכל להתקשר אליך. אני לא יודעת איפה תסתובב" היא קראה אחריו, אבל הוא כבר יצא אל המרכז המסחרי המתעורר. היא הישירה אלי את המבט וחייכ