חזק או חלש?
"שנים היתה לי מנטרה שמי שיכרע בפני ברך ויגיד לי שהוא אוהב אותי – יקבל בעיטה בתחת ויחזור לאיפה שהוא בא (בלי גסויות).
ככה האמנתי – שאהבה היא חולשה ואני צריך גבר חזק לידי.
דחיתי כל סימן של רוך ואהבה כלפי עד שפגשתי את עידן".
כך סיפר לי רונן כשפגשתי אותם לייעוץ על ארגון המשרד שלהם.
"מה היה שונה ברונן?" שאלתי בסקרנות.
"קודם כל לא יכולתי להגדיר אותו כגבר חלש, תראי אותו – הוא מפלצת..
וברגע שדיקלמתי לו את המנטרה הזו, הוא ענה לי תשובה שהשאירה אותי בלי מילים.
הוא שאל אותי אם ככה היו כל הגברים שלי – אוהבים רק את עצמם.
זה השאיר אותי המום.
הוא עוד לא הכיר אותי בכלל וכבר הציב מולי מראה כל כך צלולה.
נאלצתי להודות שזה נכון.
ונאלצתי לשלוח אותו ללמוד פסיכולוגיה. כל משפחה צריכה פסיכולוג.
את מבינה, פתאום הבנתי שהוא שונה מכל הגברים שלי – שהוא יושב על הצד של אבא שלי במודל ואני תמיד חיפשתי גברים כמו אמא שלי.
נרקיסיסטים. אוהבים רק את עצמם. אוהבים אותי בתור קישוט שלהם.
מורידים, לא מעריכים, לא מרוצים אף פעם.
לא אוהבים אותי ולא טורחים לשקר בעניין הזה..
עד שנמאס לי מהם כי הם אוהבים רק את עצמם, או שנמאס להם ממני והם עוברים לקישוט הבא, להתאהבות הבאה. למעריץ הבא.
אף פעם לא הצלחתי להגיע למערכת יחסים ארוכה. אף פעם לא מצאתי את הנצח.
זה תמיד נשבר בדרך.
ואז עידן הגיע.
והוא כנראה היחיד שאי פעם ראה אותי.
שאהב אותי ולא את האהבה שלי אליו.
שהיה מוכן להתאמץ בשבילי. מה זה היה מוכן – רצה.
והיה מסוגל להכיל אותי. עם כל הצלקות והמורכבויות.
עם כל הטראומות שצברתי בדרך.
חשבתי שכשתשאלי אותי איזה אוסף יש לי – אני אענה לך שיש לי אוסף טראומות ואוסף צלקות.
לא היה לו כבד איתי ולא ציפה ממני להיות קליל בשבילו, כאילו אני צוות הווי ובידור..
היה לי מקום להיות אני. להרגיש מה אני רוצה.
לגדול בתוך עצמי ולגדל ביטחון.
אחרי בערך חודשיים עברנו לחיות יחד.
ואחר כך לעבוד שנינו מהבית.
ועכשיו הקמנו את המיזם הזה – ואנחנו עובדים בו יחד.
בא לי שיהיה משרד עם קוים מעוגלים ועם צבעים חזקים.
מעבר לזה אני לא יודע איך לארגן משרד לשניים בתוך בית."
.
התרגשתי מאוד.
סיפורי חיים של אנשים תמיד מרגשים אותי.
ומרגש אותי שהם משתפים אותי ברבדים העמוקים שלהם.
.
קוראים לי ענבר ואני פיתחתי את תפיסת השייכות בעיצוב
