הבית של ההולכת יחפה במדבר
אוהלים, מזרונים מתנפחים, צידניות, גזיות, ספריי מילוי לפנצ'רים, גזיבו מתקפל, תרמילים בכל הגדלים..
"מי משתמש בציוד הקמפינג הזה?" שאלתי אותה.
"מה זאת אומרת? אני" ענתה לי.
.
היא לא פוחדת מהמדבר.
דווקא במדבר הריק מאנשים ומצמחיה, היא מרגישה בטוחה.
כמו בבריאת העולם. מרגישה את אלוהים.
את אלוהים שבתוכה.
במדבר היא מרגישה את הלב שלה פועם.
.
היא מלכה.
מלכת המדבר.
.
מלכת המדבר זה לא אומר לשלוט במדבר, לדרוס ולכבוש.
אלא ללכת יחפה.
להיות בשקט, באמון מלא, בשלווה.
באושר.
.
"ואת יודעת ממה אני הכי מאושרת?" שאלה אותי ומיד ענתה:
"שחזרתי לבד למדבר מהרגע שהתגרשנו. חזרתי בתחושה שזה הבית שלי,
שהתגעגעתי אליו.
ואני כל כך שמחה שגם הילדים שלי אוהבים קמפינג.
שהצלחתי לזרוע בהם את האהבה לשטח ואת ההיכרות עם הטבע.
את התחושה שהם חלק מיקום ענק.
שהוא לא הצליח לקלקל לי את זה, למרות שלא ממש אהב את העניין.
תמיד היתה לי הרגשה שהוא עושה לי טובה.."
.
חייכתי.
בתוכי כל כך הזדהיתי איתה..
וידעתי שזה יהיה בית שאתכנן בו המון מקום איחסון לציוד שטח, בנוסף למה שמאחסנים ברוב הבתים.
ושהבית הזה ישדר טבע. חיבור לסביבה.
הבית של ההולכת יחפה במדבר.
.
קוראים לי ענבר ואני פיתחתי את תפיסת השייכות בעיצוב
