הדייט הכי מוזר
"מה הדייט הכי מוזר שהיה לך?" היא שאלה אותי תוך כדי שיחת גרושות בגבולות שהטשטשו בין לקוחה ומעצבת...
חשבתי לרגע.
"אממ אולי הדייט שבו גנבו לי את הטלפון מהספסל בפארק, ממש צמוד לרגל שלי" עניתי לה והיא צחקה.
"היית ממש עסוקה בדייט הזה"
"דווקא לא מה שאת חושבת" עניתי לה בחיוך. "זה היה מישהו שהיינו בעיקר מדברים. חופרים – כמו שלא חפרו במנהרות הרכבת"
היא חשבה רגע ואמרה: "זה הדייט שלך בטח גנב אותו. אחרת היית שמה לב"
"מצחיק" עניתי לה, "זה מה שהילדים שלי אמרו כשחזרתי הביתה בלי הטלפון. אבל קשה לי להאמין שזה היה הוא, למרות הסיפור למחרת על הטלפון החדש שקנה לבת שלו... לא יודעת – לא נעים לחשוב על זה.
הסיכון שאני אתפוס אותו או שאני אמצא אותו עליו.. ואיפה הוא החביא אותו? לא נראה לי הגיוני
מה היה הכי מוזר שלך?" החזרתי לה שאלה
היא צחקה שוב.
"פעם מישהו אמר שהוא עושה לי הפתעה, רק שאבוא עם בגדים לא מפונפנים, והוא יקח אותי למקום שאף פעם לא ראיתי.
חייבת להודות שנלחצתי בהתחלה אבל אחכ זרמתי.
בחיים לא תנחשי לאן לקח אותי.
הוא היה בלש. חוקר פרטי – כמו בסרטים.
הוא לקח אותי לעשות תצפית אחרי מישהו.
מישהו שהיה אמור להיות בעבודה בערב ואישתו חשדה שהוא בוגד בה, אז היא הזמינה חקירה.
הוא העמיס את האוטו בבירות ומגשי פירות חתוכים בכמות של גדוד וככה נסענו לחפש את הבוגד.
נסענו למקום העבודה שלו ובאמת הרכב לא היה.
נסענו בין כתובות של נשים שאישתו חשדה – לא ראינו סימן.
נסענו לסופר שלפעמים היה קונה שם, והרכב היה.
חיכינו ואכלנו פירות ושתינו מלא בירה מכל מני סוגים.
ואז הוא יצא – העמיס את האוטו ונסע.
אבל לא הביתה.
הוא הסתובב במרכז העיר, מדי פעם עצר ליד חנות מסויימת, דיבר בטלפון – והמוכר יצא אליו עם מעטפה.
ככה ארבע או חמש חנויות ואז נסע הביתה.
כל הזמן הזה – היינו בטלפון עם אשתו, שמצד אחד שמחה שהוא לא בוגד בה אבל מצד שני נחרדה לחשוב שהוא עושה משהו מסוכן ולא חוקי.
זה היה דייט מטורף וכמות האננס הכי גדולה שאכלתי בחיים.
אחר כך יצא לי לחשוב הרבה על אישתו – מה עבר עליה ומה באמת היה במעטפות האלה...
לעולם לא אדע כי לא היה דייט שני.
והאמת? לפעמים אני מצטערת שלא נתתי צ'אנס"
הייתי מופתעת. זה סיפור שלא שומעים כל יום..
שאלתי אותה מה התכניות לעתיד.
היא מניחה שבעתיד הרחוק כן תרצה זוגיות ואז תחשוב מה לעשות עם הבית. כרגע ממש טוב לה לבד והבית מיועד לה בלבד.
הבנתי אותה בסך הכל. הלבד מאוד נוח.
אחר כך, בסוף הפגישה, סיפרתי גם לה את מה שסבתא שלי המדליקה אמרה לי אחרי שהתגרשתי – שכדאי למצוא זוגיות לפני שמתרגלים להפליץ בקול רם.
צחקנו.
.
קוראים לי ענבר ואני פיתחתי את תפיסת השייכות בעיצוב
Comments