בת שבע


היא היתה בת שבע כשהוריה החליטו שעוברים דירה לבית ההוא עם שיח הבת שבע האדיר בכד החרס הגדול בכניסה.

השם שלו הקסים אותה ונצרב בתודעה שלה ביחד עם הריח המשכר.

הריח של הבית החדש.

היא זוכרת שהרבה זמן אחר כך עוד חשבה מה היה קורה אם היתה בת שמונה או תשע בזמן המעבר – האם גם אז הצמח הזה שהוא לא הכי יפה שראתה אי פעם, היה משאיר בה כזה רושם.

כששאלה את הוריה אם קנו את הבית במתנה ליום הולדתה השבע – הם צחקו, לא הבינו מאיפה הרעיון..

.

שיח הבת שבע פרח כמעט כל השנה.

אמא שלה אמרה שזה נדיר – הסבירה את הפריחה הארוכה במיקום שלו – בין שתי דלתות ומעבר לקיר של ארובת הקמין.

אין שם רוח, אין שם שמש, אין שם גשם.

רק חמימות לאורך השנה כולה.

את הכלוב עם התוכים הצבעוניים הקטנים והקשקשנים החליטו לתלות שם, צמוד לפרחים.

בכל פעם שנכנסה הביתה היא חייכה.

היה שם רגע של קסם במעבר בין העולם שבחוץ לעולם שבפנים..

רגע חי וטהור.

.

אחר כך הם שיפצו את הבית ועברו שנים.. ויום אחד, כאשר כבר היתה בעצמה אמא למתבגרים, היא שמה לב שהכד עם הבת שבע נעלם, ובמקומו היה ארון.

ארון. במקום רגע הקסם החי..

והיא בעצמה כבר כל כך לא בת שבע..

.

כאשר שאלתי אותה על התחושה שתרצה לקבל בכניסה הביתה,

כמו שאני שואלת את הלקוחות החדשים שלי בכדי לפצח את #קוד_השייכות שלהם,

מיד עלה סיפור בת שבע.

ככה מרגישה כניסה הביתה עבורה.

.

זכרונות וחוויות נצרבים בנו.

אם נזקק את הטובים שבהם ונטמיע אותם בתוך הבית, נזכה בתחושת שייכות.

שייכות היא אחת התחושות העוצמתיות והמרגיעות בבית.

היא מפתח לאושר.

.

קוראים לי ענבר ואני פיתחתי את #תפיסת_השייכות בעיצוב 🤍

אהבתם? מוזמנים לשתף

פוסטים אחרונים:
פוסטים קודמים:
חפשו אותנו:
  • Facebook Basic Square