top of page

בית על גלגלים

בית על גלגלים

או: הקשר בין תחושת השייכות לבין הגשמת חלומות

וגם טיפים בסוף


כשהייתי מדריכה בבית ספר שדה חצבה בצבא, בסוף שנות השמונים – יום אחד גיליתי מעל תצפית מכתש קטן - אוטובוס מוזר.

כבר מרחוק נבחו עלי כלבים מתוך האוטובוס וכשהתקרבתי הבנתי שזה לא אוטובוס נוסעים.

היתה לידו שמשיה וכיסא נוח שעליו ישבה אישה לא צעירה.

מסתבר שהיא היתה ד"ר לספרות באוניברסיטת תל אביב, שהציוויליזציה "הגיעה לה עד כאן"..

האם היה לה טוב? האם היה לה קל? האם היתה מאושרת?

אני לא יודעת. אבל לי זה נראה כמו חלום חיי..

אחרי כמה שנים, נתקלתי בסטודיו לגרפיקה בתל אביב בפרוספקטים של אתר תיירות מיוחד בנגב, בבעלות אותה אישה. מסתבר שהסטודיו שייך לבן שלה. כששאלתי מה שלומה וסיפרתי לו שאני זוכרת אותה מאז, באוטובוס במדבר, הוא ממש סירב לדבר על האפיזודה הזו.

אז, הנטישה של המשרה באוניברסיטה והמעבר למדבר, נחשבו לדבר הכי מוזר שאדם יכול לעשות – ועל אחת כמה וכמה אישה לבד (פלוס כלבים)..

והיום?

היום זה כבר חלום של המון אנשים. רובם המכריע לא יגשימו אותו – העבודה, המשפחה, השטח, הקור, החום, הבדידות – שלל סיבות. אבל כחלום, הוא די נפוץ וכולנו מכירים לפחות אדם אחד שעבר לחיות בטבע.

ובאמת, עד כמה אנחנו מוכנים להשקיע בהגשמת החלומות שלנו?

מה נהיה מוכנים לתת, בכדי לחיות את החלום?

.

בשנתיים האחרונות, יותר ויותר אנשים עזבו את "העיר" לטובת חיים אחרים.

עבור ורד פולקמן, אדריכלית ומעצבת פנים, שנת 2020 – מעט לפני הקורונה היתה שנה מאתגרת במיוחד.

בסופה של אותה שנה – החליטה לעבור לגור במשאית שאותה תהפוך לבית.

הזמנתי את ורד להתארח בתכנית הרדיו שלי "על עיצוב ושייכות", ברדיו החברתי הראשון.

.

בשיחה מרתקת שקיימנו בתכנית (מצורפת בתגובות), תיארה ורד את התהליך של ההחלטה לעזוב את הבית הקבוע, הפיכת המשאית לבית, התכנון הקפדני והפרקטי שמאפשר לה לחיות בנוחות בבית של 20 מ"ר בלבד ומה גורם לה להרגיש שייכות.

ורד החליטה לעבור לחיות במשאית בגלל הצורך הפנימי שלה בנדודים, בקרבה לטבע ובתחושת חופש.

היא הגיעה לשלב בחייה , שבו הבינה שהיא יכולה לחיות לפי הרצון שלה ולפי החלום שלה.

למה לה לדחות את הסיפוק של הגשמתו?

את החופש היא מפרשת כתחושה פנימית ולא תלויה דווקא באפשרות לנדוד.

מנקודת מבטי, תחושת החופש נובעת מהיכולת לבנות את חייה ואת ביתה על פי רצונה שלה, על פי החלטותיה ולכן החופש לא תלוי באפשרות לנדוד דווקא, אלא יותר ביציאה מהחיים המקובלים, על פי ציפיות החברה ולהתאים אותם ספציפית אליה.

יש כאן שילוב של הגשמת חלום, עם הליכה נגד המוסכמות.

בעניין החלומות – ורד מגשימה אותם ללא היסוס. לעיתים מגשימה חלום או רעיון ורק אח"כ מנתחת.

הסוד בהגשמת חלומות הוא לקחת בחשבון קודם כל את החלום עצמו, את מה שהוא גורם לנו להרגיש ואת מה שעצם ההגשמה שלו תגרום לנו להרגיש.

המוטו של ורד בחיים, הוא כפי ששר דודו טסה: "עדיף כשלון מפואר מחלומות במגירה".

כאשר המוטו הזה הוא דרך חיים, באופן מפתיע - יש מעט כשלונות.

ורד רכשה משאית לחם יד שניה ותכננה בה באופן מדוקדק, המנצל כל ס"מ, בית ובו מקום לה ולאורחים, מטבח גדול יחסית ושטחי אחסון.

מאז, היא נוסעת עם הבית שלה, לו קראה "ביג מאמא", ברחבי הארץ על פי רצונותיה.

האם היא פוחדת? התשובה היא לא. היא מרגישה מוגנת בבית שלה.

היא מקפידה להיות הרבה באיזור המרכז ולשמור על קשר עם ילדיה ונכדיה, אבל הם גם מרבים לנסוע אליה כאשר הבית חונה רחוק יותר. למה? כי נעים להם להיות בו.

האם כל הזמן כיף לה? לאו דווקא.. יש אירועי שקיעה בבוץ, יש ימים של סידורים בירוקרטיים. אבל באופן כללי היא מאושרת בשינוי שעשתה לפני כשנה וחצי.

באופן פרדוקסלי אולי, דווקא בבית הזה (והיא קוראת לביג מאמא בית ולא משאית), ורד מרגישה יותר תחושת שייכות.

כשניסינו לנתח למה, תוך כדי פיצוח קוד השייכות שלה הגענו למסקנות מעניינות שמובילות לרשימת הטיפים הזו:


צילום: ורד פולקמן

1. תחושת השייכות מתגברת כשאנחנו מבררים עם עצמנו לעומק – מה בדיוק אנחנו צריכים, מה אנחנו רוצים ומתכננים את המרחב שלנו בצורה נוחה וחכמה על פי השאלות האלה. הלקוחות שלי יעידו שהם מקבלים ממני די הרבה "שעורי בית" בנושא הזה, בדרך אל הגשמת החלום שלהם ביצירת בית מלון בוטיק משלהם.

גם נוחות ופרקטיות נלקחות בחשבון ובהחלט גם הנראות – שהיא צורך רגשי לכל דבר ויכולה גם להעצים את הגאווה שלנו על השגינו.

2. תחושה של שייכות, תלויה בין השאר גם בתחושת פרטיות ובתחושת מוגנות. מה יגרום לכם להרגיש מוגנים ובעלי פרטיות? ורד דיברה על הבחירה במשאית ולא באוטובוס, בין השאר בגלל גודל וכמות החלונות. הרבה פעמים אין לנו יכולת לבחור או לשנות את מספר הפתחים או גודלם, אבל אם נתקין בנוסף לתריסים, וילונות יותר אטומים – אפילו אם יהיו פתוחים רוב הזמן, נרגיש שמתאפשר לנו לשמור על הפרטיות וכך תגבר תחושת השייכות שלנו בבית.

3. הביטו בכל החפצים שלכם, כל מה שיש לכם בבית. מה מכל אלה הייתם לוקחים אתכם לאי בודד? או לקרוואן קטן? אם מתוך צורך פרקטי או מתוך קשר רגשי.

אלה החפצים שגורמים לכם להרגיש שייכות בבית. שלכם. שלבו אותם בתכנון ובעיצוב מראש.

4. יש לכם חפצים או רהיטים שאתם אוהבים אבל הם במקום מוסתר? לרוב האנשים יש..

למה? מי אמר לכם שהם לא יפים או לא ייצוגיים מספיק להצבה במקום מרכזי? מי אמור לאשר לכם מה נכון ומה לא נכון שיראו בבית שלכם? רק אתם! מה שאתם אוהבים – שימו במקום שתראו כל הזמן. תדאגו להיות מוקפים במה (וגם במי) שעושה לכם טוב. ותהיו גאים על כך.

5. מה הנוף שאתם רואים סביבכם? הקשר של האדם אל הטבע הוא אחד התנאים לבריאות הגוף והנפש. תבחרו לבלות את מרבית חייכם במקום שלפחות מחלון אחד תוכלו לראות נוף, אפילו נוף עירוני. זה עושה פלאים לרגשות ולתחושת השייכות.

6. טיפ בונוס: יש לכם חלומות במגירה? לפחות אחד תדאגו לממש בבית שלכם. באמת, מה כבר יכול לקרות?? מקסימום תחיו את החלום.

Comments


אהבתם? מוזמנים לשתף

פוסטים אחרונים:
פוסטים קודמים:
חפשו אותנו:
  • Facebook Basic Square
bottom of page