אמור להיות מאושר


"אמור להיות מאושר" היה כתוב על פתק בפתח חדר המדרגות, כאשר יצא לעבודה לאחר עוד לילה ללא שינה. אהמ הנהן לעצמו בחצי חיוך ציני. בהחלט חשב שהוא אמור היה להיות מאושר. "לא מאושר" היה כתוב על פתק אחר שהתנפנף לרגליו, כמה צעדים קדימה. "לא אמין" בישר לו פתק נוסף על המדרכה בדרך לרכב. "אין סיכוי" – על פתק עם סימני קפה בפינת הרחוב. . אוי נו.. חשב לעצמו כמעט בקול רם. אם הייתי רוחניק, עוד הייתי חושב שהיקום מעביר לי מסר. מסר שמשקף בדיוק את ההרגשה שלי הבוקר. כל הבקרים השבוע. . הוא היה מאוכזב מעצמו, הרגיש שאכזב את הסביבה שלו, את החברים, את הקולגות, את הבוס שבינו לבין עצמו קרא לו "הריבון", את זו שהיתה אהובתו הנצחית וברחה כל עוד נפשה בה.. צחוק צחוק והסתבר שהבדיחה עליו. מה עוד יקרה לו? . הוא הרים את עיניו וראה את הפח הכחול הגדול נשען בכבדות על הרכב החדש שלו. . נו יופי. הבנתי. החיים שלי בזבל. כאילו לא ידעתי. אבל היי – זה הפח הכחול, של המיחזור. אולי לא הכל אבוד.. אויש באמת – אולי אני באמת רוחניק. די עם הקשקוש הזה. . הוא התחיל להזיז את הפח – שהיה מלא במה שנראה כמו תיקים של משרד עורכי דין שנסגר. לכל תיק הוצמד פתק עם חוות דעת משפטית על תוצאות המשפט.. עכשיו נשר מהפח פתק "מאושר". הוא שאל את עצמו – האם האושר שלו בפח? האם זה בכלל אושר או אישור שהכל אבוד? ואז ראה שהוא דורך על הודעה לבוחר. . אוקי.. בנימה זו – אני מבין שהבחירה בידי - בין להיות מאושר לבין לקבל אישור שאני אבוד. עדיף שאבחר להיות מאושר ואלך לחבק איזה עץ. איףף . במקום לעבודה שלא אהב, הוא נסע לקפה על החוף - זה שנמנע מלהגיע אליו כל השנים כי שנא את החול, והתחיל לכתוב את הערכים שלו כאדם. מי הוא, מה חשוב לו, מה טוב בו, ממה היה רוצה להפרד, איך הוא רוצה לנהל את חייו. בצהרים, הוא התחיל להרגיש קל יותר. הוא חזר הביתה – אל הבית שהרגיש פתאום כמו דימוי גנרי של איך בית צריך להראות, והלך לישון. הוא ידע שמחר יתחיל את השינוי. בו, ובבית שאמור להיות שלו. אני כנראה אוסיף לו כמה שאלות מעניינות."אמור להיות מאושר" היה כתוב על פתק בפתח חדר המדרגות, כאשר יצא לעבודה לאחר עוד לילה ללא שינה. אהמ הנהן לעצמו בחצי חיוך ציני. בהחלט חשב שהוא אמור היה להיות מאושר. "לא מאושר" היה כתוב על פתק אחר שהתנפנף לרגליו, כמה צעדים קדימה. "לא אמין" בישר לו פתק נוסף על המדרכה בדרך לרכב. "אין סיכוי" – על פתק עם סימני קפה בפינת הרחוב. . אוי נו.. חשב לעצמו כמעט בקול רם. אם הייתי רוחניק, עוד הייתי חושב שהיקום מעביר לי מסר. מסר שמשקף בדיוק את ההרגשה שלי הבוקר. כל הבקרים השבוע. . הוא היה מאוכזב מעצמו, הרגיש שאכזב את הסביבה שלו, את החברים, את הקולגות, את הבוס שבינו לבין עצמו קרא לו "הריבון", את זו שהיתה אהובתו הנצחית וברחה כל עוד נפשה בה.. צחוק צחוק והסתבר שהבדיחה עליו. מה עוד יקרה לו? . הוא הרים את עיניו וראה את הפח הכחול הגדול נשען בכבדות על הרכב החדש שלו. . נו יופי. הבנתי. החיים שלי בזבל. כאילו לא ידעתי. אבל היי – זה הפח הכחול, של המיחזור. אולי לא הכל אבוד.. אויש באמת – אולי אני באמת רוחניק. די עם הקשקוש הזה. . הוא התחיל להזיז את הפח – שהיה מלא במה שנראה כמו תיקים של משרד עורכי דין שנסגר. לכל תיק הוצמד פתק עם חוות דעת משפטית על תוצאות המשפט.. עכשיו נשר מהפח פתק "מאושר". הוא שאל את עצמו – האם האושר שלו בפח? האם זה בכלל אושר או אישור שהכל אבוד? ואז ראה שהוא דורך על הודעה לבוחר. . אוקי.. בנימה זו – אני מבין שהבחירה בידי - בין להיות מאושר לבין לקבל אישור שאני אבוד. עדיף שאבחר להיות מאושר ואלך לחבק איזה עץ. איףף . במקום לעבודה שלא אהב, הוא נסע לקפה על החוף - זה שנמנע מלהגיע אליו כל השנים כי שנא את החול, והתחיל לכתוב את הערכים שלו כאדם. מי הוא, מה חשוב לו, מה טוב בו, ממה היה רוצה להפרד, איך הוא רוצה לנהל את חייו. בצהרים, הוא התחיל להרגיש קל יותר. הוא חזר הביתה – אל הבית שהרגיש פתאום כמו דימוי גנרי של איך בית צריך להראות, והלך לישון. הוא ידע שמחר יתחיל את השינוי. בו, ובבית שאמור להיות שלו. אני כנראה אוסיף לו כמה שאלות מעניינות..

.

קוראים לי ענבר ואני פיתחתי את תפיסת השייכות בעיצוב

אהבתם? מוזמנים לשתף

פוסטים אחרונים:
פוסטים קודמים:
חפשו אותנו:
  • Facebook Basic Square