בלוג העיצוב של ענבר.

"מי יגור בבית הזה?" שאלתי אותו כשנפגשנו. "אני ואחר כך גם מטפלת. הילדים בקושי באים. עסוקים בענייניהם.. ואולי – אולי עוד אמצא אהבה.." "היתה לך אהבה פעם?" שאלתי "כן, אשתי שנפטרה. זו היתה אהבה גדולה. והיו עוד שתיים גדולות – אחת לפניה ואחת אחריה. היו גם אהבות לא גדולות, די הרבה אפילו" "מה זו אהבה גדולה?" הקשיתי עליו. "מה ההבדל בין אהבה קטנה לאהבה גדולה?" "זו שאלת מיליון הדולר לא?!" הוא חייך.. "מי יודע מה זו אהבה?" "אבל אצלך. מה אתה מרגיש באהבה גדולה ומה באהבה קטנה?" "מעניין, לא נ

בראש השנה סירה לא לבנה, עגנה לה בחוף פתאום.. ונכנסה לה למחשבות. . האם זה מקרי שהיא התלבשה באותו יום בצבעים שמתאימים לסירה ולים? האם זה מקרי שליבה חזר לחפש אחר החופש? אחר האינסוף? האם זה מקרי שהיא התחילה דווקא עכשיו לקנן? לארגן ולחשוב על הבית – הנוחות והניראות שלו, בעיניה וגם בעיני אחרים? ואיך הקינון בבית, מסתדר עם הצורך העמוק בחופש? המון שאלות מילאו את מחשבותיה, ואף לא תשובה אחת. . היא נזכרה בתקופה שלמדה רייקי. אז, לפני שנים. הרייקי מילא אותה במחשבות ושאלות, בדומה להיום – ללא

הזהירו אותי שיהיה לי קשה במרוקו. הריחות, הצבעים, הצפיפות, הבשר התלוי על ווים. הרעש, העוני, הקוסמים, המחללים לנחשים, הקופים הקשורים בקולר. מרוקו אינטנסיבית, ואת עכשיו בתקופה רגישה, אמרו לי. . אני רק ידעתי שאני חייבת חופש. חייבת להגיע למקום אחר. אפריקה היא אהבה שלי כבר שנים, אבל אל פנים היבשת לא הייתי נוסעת עכשיו. מרוקו נראתה לי מעניינת. אקזוטית. . מרגע שכף רגלי דרכה מחוץ לשדה התעופה, הלב שלי, שהגיע לשם סגור, הלך ונפתח. ככל שנכנסתי יותר לסמטאות הערים והשווקים, הרגשתי יותר ויותר

לוט היא קראה לו. איש לוט. הצליל האנגלי של השם שנתנה לו, קסם לה. באנגלית, לוט נשמע לה כמו פור, משהו שבין גורל לבין זכיה. הוא היה איש גדול עם לב רחב. א לוט אוף הים, חייכה לעצמה. בעברית הוא היה קצת לוט בערפל.. מסתורי במידה מסויימת.. . אשת לוט היתה אמורה ללכת קדימה, בלי להביט לאחור. איש לוט הצליח. לוט המקראי היה צדיק. איש לוט שלה - לא ממש. כוונות טובות ריצפו את דרכו אל גיהנום אפשרי. . תחילה קראה לו איש לוט, רק בינה לבין עצמה. בהמשך שיתפה אותו. "במחזוריות של 12 שנה, אתה משאיר עולם